רבות הן הפעמים בהן אדם תוהה מה היה עושה אם היה יכול…לעיתים מחשבות מעין אלו מציפות אף את רחשי ליבי ומטחנות מוחי, מה הייתי עושה אם הייתי נולדת בקיסריה, מה הייתי עושה עם עוד חמישה ס"מ (לא מה שאתם חושבים), מה הייתי עושה עם קרטר מאי.אר (כן מה שאתם חושבים), ועוד ועוד.
לצד כל ה"אם הייתי יכולה" המתחלפים נוכח עונות, חשקים ומצבי רוח קיימים שלושה "אם הייתי יכולה" שכאלו המלווים אותי כבר שנים. החלטתי להיחשף ולחשוף ברבים. אז מה אתם הייתים עושים אם הייתם יכולים?
החתונה
אם הייתי יכולה הייתי מתחתנת עם עצמי. באמת. אני חושבת שהיינו יכולות להיות זוג מושלם. זה לא שאני מושלמת או משהו כזה, למעשה יש לי הרבה פגמים (חבריי בטח מהנהנים בראשם כשהם קוראים את זה), אבל אני חושבת שסך-הכל אני אדם די נחמד לבריות ולעצמו. תחשבו על זה מי מכיר אתכם טוב יותר מעצמכם? כך גם אצלי. אני מכירה את עצמי הכי טוב, אז למה לא להפוך את זה לרשמי? היינו מסתדרות נהדר, מבינות אחת את עצמה באופן המיטבי, חוסכות מריבות על שטויות- כי שום דבר אצלנו לא באמת שטויות אלא רציני וראוי להתייחסות, היינו יודעות איפה שמנו כל דבר, הכל היה מסודר כפי שאנחנו רוצות- בצורה שהגיונית רק לנו ולא היינו מלינות על כך. פשוט גן עדן.
אני באמת חושבת שהייתי החברה הכי טובה של עצמי בנישואים שכאלו.
מצד שני אם באמת הייתי יכולה להתחתן עם עצמי, זה בטח היה נגמר בגירושים. לא בגללי חס-וחלילה…בגללה. חבל.
סטארט-אפ נשי
אם הייתי יכולה הייתי פותחת בסטארט-אפ נשי חדש- קומונת נשים. עזבו אתכן מחתונה, הצעה פומפוזית וזיקוקים עד אור בוקר. אני אומרת קומונה בה חיות רק נשים, מקום בו מזמזמים את "בכוורת גרה גברת מתוקה וביישנית" כל היום (את ההמשך אתן יודעות – "היא מלכה ויש לה כתר…") רק שבמקום ביישנות תבוא תעוזה, אהבה, רוך חמלה וגם המילה המאוסה הזאת..נו…העצמה. רק שאנחנו נעצים את עצמנו ללא תלות בדמות גברית שתעשה זאת עבורנו. פעם בשלוש שנים, נחצה את הקווים, נלך, נגנוב זרע ממי שפעם היה קרוי בעלנו ונחזור. יהיה לנו נקי, מצוחצח ורגשי. מה רע?
חשבו על כך, הסלון תמיד יהיה מסודר, כלים לא יהיו בכיור, והכביסה תמיד תקופל בזמן. מי נרשמת?
מצד שני אם הייתי יכולה לפתוח בסטארט אפ שכזה, הייתי נזכרת מיד שאישה לאישה זאב, ובמאורה שכזאת תמיד יהיו מריבות, מזימות ורכילויות.
עזבו אתכן, הסטארט-אפ לא יונפק, עדיף איך שעכשיו…אני אעשה כלים.
ביטול/ויתור ראשוני
אם הייתי יכולה הייתי מבטלת בסבב הראשוני את-
מחלות הילדים, מחלות ההורים, הכעסים, המריבות, השנייה שלא אמרתי שאני אוהבת, החיבוק שלא נתתי בבוקר כי מיהרתי לעבודה, ההתעקשות ללכת על עקבים, הכעסים האישיים על כך שהכלים בכיור והבית על גלגלים (בעיני), ייסורי המצפון, ההזדקנות, החרדות, הידיעה שכבר לא אהיה מה שרציתי בגיל 20 מהעובדה הפשוטה שאני כבר בת 36, על הגיל 36 (לא באמת…), ההססנות בכמה מקרים, על בחירות מקצועיות קודמות, על הפעם ההיא שעשיתי שפם בגלל בחור שאהבתי והיום כבר אין מנוס מלהמשיך, על אותו בחור שאהבתי אך לא על האהבה, ואת הפעם ההיא ש…,והפעם ההיא ש….
בסבב השני הייתי דואגת לבטל דברים קצת יותר גדולים מהעולם שלי, כמו אלו מהעולם הגלובלי – התחממות כדור הארץ, הסכסוך הגרעיני וכאלה. אבל אני בחורה ריאלית אז אני נשארת בסבב הביטולים הראשוני , אולי יצא מזה משהו. לך תדע.
אם הייתי יכולה – אחרית דבר
לכולנו יש דברים שהיינו רוצים אם היינו יכולים. חלקם פנטזיות, חלקם ברי מימוש אך אנו שוכחים להתייחס אליהם ככאלו בשל חרדות, חוסר ביטחון, משקעי העבר וכהנה וכהנה. העניין הוא לא לחשוב מה הייתי יכול..למרות שמחשבות אלו, אני מבטיחה לכם, הן מנת חלקו של כל אדם באשר הוא.
החוכמה היא להסתכל על העבר, ולבטל את מחשבות אם הייתי יכול היות שאת/ה מבין שכל בחירה שנעשתה בזמנו הייתה נכונה לאותו הזמן – בדיוק כמו הבחירה האומללה שלי לעשות שפם.
חוכמת העתיד היא לא להירתע מכל בחירה חדשה או כל מעשה חדש הנקרים בדרכנו, לא לחשוב עליהם כאל אם הייתי יכול…אלא לחשוב מה אני יכול…
בכל דבר יש משהו שאנו יכולים ומשהו שלא החוכמה היא להכיר בשניהם ולהתחיל מנקודה זו בעשייה.
אם הייתי יכולה הייתי מתחתנת עם עצמי, מצד שני זה אומר לוותר על בעלי ומשפחתי. אז אולי לא…
בכל זאת שתיים כמוני, גם בשבילי זה קצת יותר מדי.
