"מערכת החינוך הישראלית, כושלת לא רק בהישגי התלמידים ההולכים ויורדים משנה לשנה בהשוואות בינלאומיות, אלא בעיקר בכך שהורים עשירים, שיכולים לדאוג כלכלית להרחבת ידע ילדיהם כמפתח לעתידם, משקיעים בחינוך פי 10 לפחות מאשר הורים עניים. לעומתם התלמידים שהוריהם אינם עשירים, נאלצו להסתפק בחינוך בסיסי, ברמת הוראה נמוכה יותר ומצפיפות בכיתות. יש התאמה כמעט מלאה בין ההשכלה שרכש אדם לעומת העוני ומצבו הכלכלי העתידי", כך מזהיר דו"ח חדש על תקציב החינוך, שהוכן במשרדו של ח"כ אלי גבאי, מיושבי הראש של השדולה החברתית בכנסת.
ח"כ גבאי מדגיש כי למרות חוק חינוך חובה חינם, נאלצו אזרחי ישראל לממן 25% מההוצאה הלאומית על חינוך, סכום שנאמד בכ- 12.1 מיליארד ש"ח. גבאי מזהיר, הגידול בחלקם של האזרחים בהוצאה הלאומית על חינוך, ובכלל זה תשלומי ההורים, הוא אחד הגורמים להגדלת אי-השוויון בחברה ולהקטנת נגישותן של האוכלוסיות מעשירונים נמוכים לשירותי חינוך ציבוריים.
ח"כ גבאי מגלה כי הקיצוץ המתמשך במשאבים הממלכתיים המופנים לחינוך, גורם למעורבות הכלכלית ההולכת וגוברת של ההורים העשירים – וממילא נותרים מאחור, ברמות לימוד והשכלה נמוכים, התלמידים שהוריהם עניים או בינוניים. "כך מגדילה הממשלה במו-ידיה את הפער, הניכור, והנחשלות של הדורות הבאים", מזהיר גבאי.
ח"כ גבאי חושף כי מחקר בינלאומי שערך ארגון המדינות המפותחות (OECD) מעלה שורה של נתונים קשים. ישראל שביעית מהסוף בממוצע שנות לימוד, הכיתות הן מהצפופות בעולם, ההשקעה בהשכלה הגבוהה עומדת על חצי מאשר בארה"ב והמורים "מגרדים את התחתית" מבחינת דירוג שכר. בעוד שבישראל ממוצע שנות הלימוד הוא כ-15.9, הממוצע במדינות המובילות הוא יותר מ-20 שנות לימוד. הכיתות בישראל הן מהצפופות בעולם, כ-32 תלמידים לומדים בממוצע בכיתה בבית ספר העל-יסודי, כאשר ממוצע התלמידים בבית ספר על-יסודי במדינות המפותחות הוא 24 תלמידים בכיתה. בבתי ספר היסודיים המצב אף גרוע יותר. ישראל ממוקמת שלישית במדד הצפיפות מבין המדינות עם ממוצע של 28 בכיתה.
"משרד החינוך מתפאר בתוכניות – אך בפועל מקצץ כל הזמן, וכל השנים בכל התוכניות לקידום הידע, להפחתת הצפיפות בכיתות, להעשרה טכנולוגית ומדעית. לקיצוץ הזה יהיה מחיר כואב, והוא יתפוצץ על כולנו בבא היום", מתרה ח"כ גבאי.
