168 משפחות קיבלו השנה את אישור משרד החינוך לקיים חינוך ביתי (הילדים אינם הולכים למסגרת חינוכית ולומדים באחריות ההורים בבית).
התופעה רחבה בהרבה, כיוון שיש גם מאות משפחות נוספות, שילדיהן לומדים בבית ללא אישור. בחלקן, משפחות כאלה אינן מגישות בקשה כי הן מתנגדות עקרונית לבקש אישור מהמדינה; ו/או אינן יכולות/מוכנות לעמוד בקריטריונים שמציב בפניהם משרד החינוך כדי לקבל אישור כזה. כך, למשל, דורש המשרד הכנת תכנית לימודים חליפית לזו של המשרד, ועוד.
יהודית דנינוב מהמנהל הפדגוגי במשרד החינוך: ”ע”מ לקבל אישור לימודים בבית, ההורה חייב לרשום את הילד ללימודים בביה”ס. אז, יש להגיש בקשה מנומקת (בנימוקים כמו תפיסת עולם או אמונה), ע”י הרשות המקומית, למנהל המחוז במשרד החינוך, ולצרף לא גם תכנית לימודים חלופית. לצורך בחינת הבקשות בכל מחוז, ממנים ועדה. הוועדה מבקרת בבית וממליצה לאשר או לדחות את הבקשה. מנכ”ל משרד החינוך הוא המחליט האחרון. רוב הבקשות מאושרות. יש גם פיקוח על הלימודים בבית, וכן ההורים נדרשים לעמוד בקשר עם בית הספר שבו היה התלמיד אמור ללמוד, כדי שישתלב בחברת הילדים, ייצא לטיולים, ועוד.”
רועי שרון, הורה מחנך בבית ל-4 ילדיו: ”לא הגשתי בקשה לאישור המשרד לחינוך ביתי, כי אני מתנגד עקרונית להגיש תכנית לימודים. אני נותן לילדים להיות סקרנים, ומניח שמתוך התעניינות בנושא אחד, יגיעו ללימודים של נושא אחר. כך זה עובד בפועל. אני עומד בקשר קבוע עם הקב”ס באזור מגוריי, ולא הוגש נגדי כתב אישום. לא ייתכן שנושא כזה היה נתון לגחמה או שיקול דעת של פקיד, מפקח או מנהל מחוז. צריכה להיות מדיניות אחידה של המדינה. אשתי מנהלת ”רשימה לבנה” – כל משפחות החינוך הביתי שפנו אלינו דרך אתר אינטרנט שאני מפעיל, ויש שם 285 משפחות.”
אלכסנדר ויניגרד, הורה מחנך ל-6 ילדיו: ”4 שנים קיבלנו אישור ממשרד החינוך לחינוך ביתי. כשהגיעו הדרישות החדשות בחוזר המנכ”ל, לא קיבלנו אישור – על אף שלא שינינו דבר ממה שעשינו קודם. היה נגדנו הליך פלילי במשך 2-3 שנים, שנסגר כשעברנו למחוז אחר. יש פערים בין עמדות מפקחים, מחוזות וקב”סים. כמו שאין לדרוש מחקלאות אורגנית את אותן הדרישות של חקלאות רגילה, אין לדרוש מהחינוך הביתי את אותן הדרישות כמו בחינוך בביה”ס.”
פרופ` רוני אבירם, ראש החוג לעתידנות בחינוך באונ` בן גוריון: ”החינוך הביתי היא התופעה המעניינת ביותר ב-10 השנים האחרונות, והיא היחידה הנותנת סיכוי לשיפור במערכת החינוך המאובנת – לא בארץ. על פי כל המדדים, החינוך הביתי הוא הצלחה, וילדים המתחנכים בבית עולים על בני גילם הלומדים בבתיה”ס בכל היבט. בשנת 2000 לא היה בישראל חינוך ביתי כלל. היום, יש מודעות גדלה והולכת, וכבר יש מאות משפחות כאלה, והתופעה תלך ותגדל”.
יו”ר וועדת החינוך, ח”כ הרב מיכאל מלכיאור: ”תופעת החינוך הביתי היא עולם מרתק הולך וגדל, ואולם, לגורמים ברשויות המטפלים בנושא אין עדיין את הידע והיכולת לעסוק בנושא. משרד החינוך לא צריך לראות את התופעה ככזו שמאימת עליו. מדובר בחלק ממגמה חברתית בעידן פוסט מודרני, ועל המשרד להיערך בהתאם ולהעביר הכשרה מתאימה לאנשיו. למה לא יהיה מפקח אחד, ארצי מומחה לעניין? השאננות המשפטית והערכית-חינוכית של משרד החינוך בענין תמוהה. הנושא דורש הסדרה בחקיקה, וראוי שמשרד החינוך ייזום זאת-ולא, נעשה זאת כחקיקה פרטית.”
ח”כ אלכס מילר קרא לצמצם את הבירוקרטיה במשרד החינוך. בתוך כך, הזהיר את ההורים שחקיקה בנושא עלולה להיות לרעתם, וליצור הקשחת תנאים.”
