יחסי אחים מהעיר טובים יותר מיחסי אחים שגדלו בלינה משפחתית או משותפת בקיבוץ- כך קבעה איילת אבירם – ברנד מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה שבדקה במחקר ראשון מסוגו את השפעת אורח החיים בקיבוץ על היחסים והקשר בין האחים.
המחקר שהתבצע בהנחייתם של פרופ' שלמה שרלין וד"ר רבקה יהב, השווה בין שלוש קבוצות- אחים מהלינה המשותפת בקיבוץ, אחים מהלינה המשפחתית מהקיבוץ ואחים שגדלו בעיר. השתתפו בו 126 נבדקים בגילאי 26-40 אשר להם אח שקטן או גדול מהם ב – 4 שנים לכל היותר.
הנחקרים השיבו לשאלות כמו "אחי ואני נהנים מאוד יחד", "אחי ואני עושים דברים רבים ביחד", "אני מרוצה מיחסי עם אחי", מהן ניתן היה ללמוד על טיב היחסים בין האחים. ממוצע התשובות בקרב נחקרים שגדלו בעיר היה 3.9 (בסולם של 1 -5 ) בקרב יוצאי הלינה המשפחתית בקיבוץ 3.57 ואילו בקרב אלה שגדלו בלינה משותפת רק 2.88.
"ממצאי המחקר מרמזים על כך שלערכים הקיבוציים עשויה להיות השפעה שלילית על טיב הקשר בין האחים", ציינה החוקרת. "שתי קבוצות האחים, הן מהלינה המשותפת והן מהלינה המשפחתית גדלו בחברה בעלת עולם ערכים ואידיאולוגיה דומים, ערכים לחיים בשיתוף, להצנעת האני והמשפחה והדגשת הקולקטיב עם תחושת מחויבות גבוהה לקהילה, נורמות התנהגות וקודים דומים. יתכן שהנורמות המשפחתיות והתרבותיות שהיו נהוגות בקיבוץ, אשר מחזקות את הגישה לקולקטיב, פגעו בטיבם של היחסים בין האחים שגדלו בקיבוץ".
המחקר מלמד על חשיבות לכידות התא המשפחתי, על משמעותן של הנורמות המשפחתיות והתרבותיות לפיהן מחונכים הילדים ועד כמה חשוב להנחיל בהם ערכים ונורמות לפיהם לכידות המשפחה היא ערך מרכזי. "לנורמות אלו השפעה משמעותית לשימור מערכת היחסים בין האחים לאורך החיים", ציינה החוקרת והדגישה
