בקרוב יסתיים החופש הגדול והילדים יחזרו לגנים ולבתי הספר. עבור חלק מהילדים מדובר בחזרה לשגרה מוכרת, אך ילדים אחרים, בייחוד ילדים העולים לכיתה א', עומדים בפני התחלה חדשה. הכניסה לכיתה א' מהווה אירוע מרגש ביותר עבור הילד ובני משפחתו ומהווה "סמל לגדילה" וצעד לקראת עצמאות ובגרות של הילד. נורית הלינגר, מרפאה בעיסוק ומנחת סדנאות "שלום כתה א'" במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת שירותי בריאות כללית, מייעצת להורים לילדים העולים לכיתה א':
חשוב לתפוס את העלייה לכתה א' כהתקדמות טבעית, רצויה ובריאה בשלבי ההתפתחות של הילדים, ולא כאירוע משברי. התפיסה הזו, בקרב ההורים, מחלחלת באופן ישיר גם לילדים. לחלופין, ראייה של העלייה לכתה א' כאילו מדובר באתגר שקשה או בלתי אפשרי להתגבר עליו, מלווה אצל ההורה בחרדה שמועברת, גם אם לא באופן מודע, אל הילד. כדאי להשרות אצל הילד את התחושה שאנו מאמינים ביכולותיו לתפקד בהצלחה בבית הספר.
כדאי לערב את הילד בפעילויות ההכנה השונות: קניית ילקוט, ציוד וכלי כתיבה, תלבושת אחידה. בכך אנו משדרים לו את המסר שהוא שולט בסיטואציה, והיא אינה "מונחתת עליו מלמעלה".
מומלץ לבקר בבית הספר לפחות פעם אחת לפני תחילת הלימודים, כשעדיין הוא אינו מלא בתלמידים רבים והגירויים בו פחות מציפים. להראות את הנקודות המרכזיות במקום כגון: הכתה, השירותים.
לקבוע עם הילד מראש את נקודת האיסוף של ההסעה, או את מסלול ההליכה מהבית לבי"ס, ולתרגל אותם שוב ושוב. יש לבחור מסלול בטוח שיש בו מעט צמתים, או שידוע שפועלות בו משמרות הזה"ב. חשוב לדעת כי ילד בכתה א' אינו מסוגל לעבור מעבר חצייה לבדו, מפני שמערכות גופו השונות אינן בשלות מספיק כדי לבצע אינטגרציה ביניהן. מדובר במערכות הויזואלית, האודיטורית, וביכולות התפיסה החזותית, התפיסה המרחבית ובכישורים הקוגניטיביים שמגיעות לתפקוד מלא המאפשר חצייה של כביש בסביבות גיל 9.
התפקוד בכתה א' שונה מהתפקוד בגן בכך שהוא דורש מן הילד עצמאות רבה יותר, ויכולות להתארגנות לקראת משימות רב שלביות. כהכנה לכך מומלץ לעודד את הילד לביצוע מטלות שונות בבית באופן עצמאי, כגון: עריכת שולחן, סידור החדר, ארגון כלי המשחק שלו לאחר שהשתמש בהם (קלפים, קוביות, לוח משחק, "חיילים"). ניתן לעזור לו ע"י חלוקת המטלה לתתי שלבים, וביצוע בקרה לאחר סיומה.
בכתה א' נדרשים התלמידים לעסוק במיומנויות גרפו- מוטוריות בתדירות רבה יותר מבעבר ולאורך זמן רב, יחסית. כדי לחזק את שרירי הגפיים העליונות ואת היכולת לתיאום יעיל יותר בין שתי הידיים, ובנוסף לשפר את תפקוד כף היד, מומלץ לעסוק בפעילויות כמו:
– לישת בצק, פימו, פלסטלינה, פולילינה- ניתן לפסל בעזרתם אותיות, ספרות, צורות הנדסיות שונות תוך כדי משחק.
– משחק באטבי כביסה- מחזק את מיומנויות המוטוריקה העדינה. ניתן לשלב משחקים כגון התאמת כמות האטבים לתוצאת תרגיל חשבוני פשוט, או תלייה של אטבים בצבעים שונים עפ"י רצף.
– משחקים בדבקיות צבעוניות, כשהילד עומד או יושב וגיליון הנייר נמצא מעל קו הכתף, כדי לחזק את חגורת הכתפיים.
– משחק דוקים- המשחק משפר את אחיזת העיפרון, מייעל את התיאום (קואורדינציה) בין העין ליד, את יכולת התכנון ואת התפיסה המרחבית.
פעילויות כמו אלה משלבות את החיזוק של היכולות המוטוריות יחד עם חיזוק המיומנויות הקוגניטיביות (תהליכי חשיבה).
בכיתה א' לומדים הילדים את הקריאה. מומלץ לא ללמד אותם זאת מראש. ניתן לחילופין, לחשוף אותם לאותיות ולספרות בעיתונים ובספרים, אך אין צורך להקנות להם מיומנויות שילמדו בבית הספר. לרוב ניסיונות אלה נעשים מתוך המתח והלחץ שבהם שרויים ההורים. בנוסף, כדאי לשחק עם הילדים משחקים שמפתחים את המודעות הפונולוגית ( חיפוש צליל פותח/ צליל סוגר/ מספר הברות במילה) כהכנה לקריאה.
מומלץ ליידע את המורה בכל קושי שעמו מתמודד הילד (לקות למידה, קשיים בראייה, הפרעת קשב, רגישות תחושתית) ולא להסתיר פרטים אלה ממנה, זאת כדי שתוכל להתאים את עצמה ואת הדרישות שלה בצורה הטובה ביותר לצרכיו. לעיתים, מידע שכזה עוזר למורה לבצע שינויים מינוריים, למשל: להושיב את הילד בכיתה במקום מתאים, ואלו יעזרו לו להיות פנוי ללמידה ולתפקד טוב יותר.
רוב הילדים שמתחילים ללמוד בכיתה א' מגלים סקרנות, מוטיבציה ללמידה והנאה מכך. במידה וילדכם מפגין התנהגויות יוצאות דופן לאורך זמן, כגון קושי מחודש לשלוט בסוגרים, אלימות ותוקפנות, או תלונות גופניות קבועות, לדוגמא כאבי בטן – מומלץ לפנות לאיש מקצוע לייעוץ.
