מאבק חריף מתנהל בימים אלה בין הורים חרדים גרושים – על גורל שמה של בתם היחידה.
לדברי האם, האב נהג כלפיה באלימות ונטש אותה כשהייתה בחודש החמישי להריונה, לאחר שסירבה לבצע הפלה, ומשנולדה התינוקת התכחש לה.
רק לאחר מספר חודשים נמלך האב בדעתו – החליט לחדש את הקשר עם הילדה, ולטענת פרקליטת האם – עו"ד איריס שינפלד – הפך את הבת לכלי מלחמה נגד גרושתו.
לדברי עו"ד שינפלד, האב התגנב למשרד הפנים, ללא ידיעת האם – ודאג לשנות בחשאי את שמה של הילדה. אך לאחר פניית האם לרשויות, ומאחר שהיא אשר רשמה ראשונה את שם הקטינה במשרד הפנים, הוחזר לילדה שמה המקורי. לדברי עו"ד שינפלד, חרף החזרת השם במשרד הפנים למקורו, מסרב האב לקרוא לילדה בשמה – וקורא לה, בהסדרי הראייה שנקבעו לו. לאחרונה הגדיל האב, והגיש תביעה לקבלת פסק דין הצהרתי – לפיו ישונה שם הבת לשם בו בחר.
בכתב ההגנה אותו הגישה האישה, באמצעות עו"ד שינפלד, היא טוענת כי האב בחר בבת לשמש כקרדום להתעמרות בה, ושבחירתו לקרוא לבת בשם השונה משמה – עלול לגרום לבת בלבול רב, לערעור דמות האם בעיניה – ולפגיעה קשה בדימויה העצמי. בימים אלה אמור בית המשפט למשפחה בירושלים לפסוק במאבק בין ההורים.
התביעה הלא שגרתית נדונה בימים אלה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. האם – שמתנגדת בכל תוקף לשינוי שמה של בתה, שהינה כבת שנה וחצי, הגישה כתב הגנה באמצעות עו"ד איריס שינפלד, בבקשה לדחות את התביעה על הסף ולחייב את האב בהוצאות משפט.
"על פי חוק השמות, הזכות להורים לבחירת השם מוקנית בסמוך ללידה – דבר התואם את אינטרס הנולד, בעוד שבסמוך ללידה האב התכחש לבתו, ועל כן השם נבחר על ידי האם בלבד", טוענת עו"ד שינפלד בכתב ההגנה.
בנוסף, ציינה עו"ד שינפלד, כי על פי חוק השמות אם שאינה נשואה, בוחרת לבדה את שם הילד. היות ובמועד הלידה היו בני הזוג פרודים וחתמו כבר על הסכם גירושין, יש לראות באם כאשה לא נשואה, אשר הייתה רשאית לבחור לבדה בשם בתה.
"התעלמות מטובת הקטינה"
לדברי עו"ד שינפלד, עקב אלימותו של האב, הסדרי הראיה בין בני הזוג נעשים במרכז קשר בלבד, ובשעות הללו מכנה האב את הבת בשם שהעניק לה. בכתב ההגנה של האישה נטען, כי מנהג האב לפנות לילדה בשם אחר, עלול לגרום לה נזקים כבדים בזהות ובבוחן המציאות.
"התובע ידע מהו שמה של הקטינה מיד עם לידתה, הן מהתביעות שהוגשו בעניינה של הקטינה כבר אז, והן דרך חברתה של האם", טוענת עו"ד שינפלד. "זו עדכנה את התובע כי נולדה לו בת ומסרה לו את כל הפרטים, כולל באיזה בית חולים נמצאות האשה והתינוקת. הוא בחר שלא להגיע, כמו גם שלא לראות את הקטינה, עד הגיעה לגיל חמישה חודשים".
בנוסף טענה עו"ד שינפלד, כי "התובע הגיש תביעתו, כשהוא מתעלם כליל מטובת הקטינה, שהתרגלה לשמה, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מתחושת הזהות שלה – המתגבשת בצורה קריטית בשלב זה של חייה. בכך התובע ממשיך לשים בראש מעייניו את מסע הנקם וההתשה שלו כלפי הנתבעת – תוך בשלום בתו".
האם האב קובע בחברה החרדית?
בכתב התביעה טוען האב כי המנהג הקבוע בסקטור החרדי, הוא שהשם הראשון לילד ניתן על ידי האב. מנגד טוענת האם, כי במדינת ישראל חוק השמות הוא הקובע ובכל מקרה המנהג אצל החרדים רלוונטי לבן כאשר האב נוכח בחיי הילד. לדברי עו"ד שינפלד, כבר מתחילת ההליכים המשפטיים עשה האב ככל יכולתו על מנת להכניע את האם לתכתיביו ולדרישותיו הרכושניות, כולל סירוב לשלם מזונות עבור ביתו, וכשנדחו כל תביעותיו הגיש תביעה לשינוי שם הילדה.
לדברי עו"ד שינפלד, מדובר בדוגמא קיצונית ביותר לאב שמבצע שימוש פסול בביתו במסגרת סכסוך הגירושין עם אימו וכחלק ממסע הנקם בה. האב שעד לאחרונה התכחש לביתו והתנער מכל חובה כלפיה, מבקש כיום לנצל באופן ציני את זכויותיו כהורה בתביעתו ההזויה לשינוי שם הקטינה, תביעה שרק פוגעת בה ומערערת אותה. לדברי עו"ד שינפלד, תביעה זו של האב היא דוגמא קיצונית לשימוש פסול בילדים ככלי ניגוח בהורה השני במסגרת הליכי גירושין.
