ח”כ ענבל גבריאלי יו”ר הוועדה לקידום מעמד האשה קוראת להרחבת הפיקוח על חוק הפונדקאות: ”כבר עשור שאנו עדים להצלחתו של חוק הפונדקאות, אולם יש להרחיב את הפיקוח על האם הפונדקאית ועל הילד גם בסיומו של התהליך”.
הועדה לקידום מעמד האישה בראשותה של חברת הכנסת ענבל גבריאלי קיימה ב 30/11/05 דיון בנושא עשור לפונדקאות בישראל – המצב הקיים ותוכניות לעתיד. מנתונים שהוצגו בפני הוועדה עולה כי מאז שנת 1996 אז נחקק החוק הוגשו לוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים 317 בקשות, כאשר מתוכן אושרו ונחתמו 231 הסכמים ונולדו 130 ילדים מתוכם 19 זוגות תאומים.
ח”כ ענבל גבריאלי יו”ר הוועדה הבהירה כי לאור עובדת הצלחתו של חוק הפונדקאות במשך העשור האחרון ולאור העובדה כי הנושא טעון וסבוך אין בכוונתה להציע תיקון חקיקה: ”אין לי ספק כי חייבים לבחון את הדברים בצורה מדודה, אחרי בדיקות ומחקרים מקיפים כעבודה מקדימה, רק אז, לאחר שגם נצבור ניסיון של ילדי פונדקאות שגדלו נוכל להציע הרחבתו של החוק הקיים. ראוי כי משרד הבריאות יעסוק במחקרים בנושא על מנת שתוכשר הקרקע לשינוי חקיקתי והרחבתו לרווקות. חבל לי מאוד כי יש נשים הבוחרות בפונדקאות כפתרון למצוקה כלכלית”. ח”כ גבריאלי הוסיפה ואמרה כי יש לשים דגש על ליווי ומעקב בתחום הפונדקאות: ”המדינה צריכה לפעול בתחום זה, תוך שהיא לוקחת אחריות על הנשים הפונדקאיות,לפחות בטווח המיידי שלאחר הלידה”. ח”כ גבריאלי אף טענה כי יש לפתור בעיה נוספת של ערעור הזוגות במקרה שבקשתם לפונדקאית אינה מאושרת: ”לא ייתכן כי הגוף שדחה את הבקשה יהיה הגוף שידון בערעור, יש להקים לצורך זה ועדת ערר נפרדת”.
ח”כ גילה פינקלשטיין: ”הפונדקאות מעוררת בי אסוציאציה של סחר בתינוקות ובנשים, נשאלת השאלה למי הזכות הביולוגית – נורמטיבית על התינוק? האם הפונדקאית הנושאת את התינוק 9 חודשים ברחמה או הזוג שביולוגית נטעו את התאים להתפתחות העובר ברחמה של אותה אישה. אימוץ בעולם בו מיליוני תינוקות וילדים יתומים, היא האופציה האידיאלית מבחינתי והעדיפה על פונדקאות בנושא מימוש הורות”.
עו”ד מירה היבנר- הראל היועצת המשפטית של משרד הבריאות: ”כיום עפ”י חוק הפונדקאות חייבים לחול שני תנאים לאישור הסכמים ע”י הוועדה: 1. האיש והאישה הם בני זוג; 2. הזרע יהיה של האב המיועד. לדעתי טרם בשלה העת לשינוי בחוק כך שייתן מענה גם לזרע של תורם אנונימי או לנשים רווקות. החוק נועד לפתור מצוקת נשים שאינן יכולות לשאת הריון, והצלחתו מוכחת כבר עשור. נכון, קיימת במידה מסויימת אפליה היות וחייבים 50% הורות גנטית אך עדיין מוקדם לשנות. יש לציין את הצלחת החוק בעובדה כי ב-3 שנים האחרונות הוכפלו ב-100% מספר הבקשות לפונדקאות.”
ד”ר מרדכי הלפרין הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות: ”טובת הילד צריכה להיות תמיד לנגד עינינו, יותר ויותר אנו ערים למחקרים שמוכיחים כי בריא לילד לגדול בסביבה הורית שלמה, לכן עדיין לא הגיעה העת להרחיב את החוק, אך יש לי הערכה ריאלית כי האפשרות של רווקות לפנות לפונדקאות תתרחש בשנים הקרובות.”
פרופ` בנימין פיש יו”ר האגודה הישראלית לפוריות: ”את מידת הצלחתו של החוק יש לזקוף לקפדנות הרבה והשמירה הקפדנית על כל סעיף וסעיף בחוק, יש להיזהר מפני פריצה שלו”.
אורנה הירשפלד ממשרד הרווחה: ”בעניין תרומת זרע יש לשמור על המצב הקיים היות וכל הרעיון של ההסכם הוא כאשר נשמרת הורות גנטית. ברגע שתתאפשר תרומת זרע לא יהיה צורך בחוק. אין לנו כיום פרקטיקה לדעת מה יקרה עם אותם ילדים בגיל ההתבגרות, מוקדם מבחינתנו לדעת איך יתמודדו הילדים עצמם עם ההליך המורכב הנ”ל”
אתי סממה ראש תחום מעקב ומידע באגף למדיניות טכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות: ”במחקר שביצעתי על אמהות פונדקאיות גיליתי מניעים כלכליים, אלטרואיסטים ואף מניעים פסיכולוגים של ריקנות נפשית, השאיפה להגשמה עצמית והעובדה שכעת תימצא האם הפונדקאית במרכז העניינים ותיצור קשרים חברתיים מתגמלים. המלצותיי הן: ליווי פסיכוסוציאלי רצוף של התהליך, רישום ומעקב, והכשרת צוותים בכל מרכז, הדבר יכין את הקרקע להתייעלות החוק בעתיד.”
ד”ר חביבה שרן משירותי בריאות כללית: ”מתוך התנסות עם לידות פונדקאות קיימת התקשרות טובה ודומה בין ההורים לילדים כמו בלידה רגילה. היה מומלץ לפי דעתי, לעשות מחקר, לעקוב ולהשוות התפתחות בגילאים מתקדמים יותר, הדבר ייתן מימד ויתרון לחוק. חשוב גם המעקב על הפונדקאיות בעיצומו של התהליך ולאחריו”.
מירב לוי מנהלת מרכז פונדקאות חובקת: ”יש צורך באפשרות לבחינה מוקדמת של פונדקאיות לפני שמגיעות לוועדה, היות ואם הן נפסלות נגרם להן נזק פסיכולוגי רב.”
אלי תימן: ”במחקר שעשיתי שכלל שיחות עם הפונדקאיות גיליתי כי הן גאות בעצמן ומרגישות שביצעו שליחות. לרוב הקשר עם ההורים דועך באופן טבעי, והפונדקאית אינה נקשרת לילד”.
אתי אטיאס מהמרכז להורות באמצעות פונדקאות: ”עפ”י החוק הועדה מאשרת ולא מפקחת והשאלה היא איך יוצרים מנגנון פיקוח. כפי שמדינה מפקחת על עמותות לאימוץ יש ליצור גם מנגנון פיקוח על הפונדקאות דווקא בנושא כזה מורכב”.
