"ילדים זה שמחה" נהוג לומר, אולם האם ילדים גם תורמים לבריאות הוריהם? לפי מחקר חדש באוניברסיטה העברית, הורים ליותר משבעה ילדים והורים לילד אחד נמצאים בסיכון גדול יותר למות ממחלות לב בהשוואה להורים לשניים עד שישה ילדים. עם זאת, החדשות הטובות הן כי בקרב נשים, הסיכון לאלה שילדו מספר גדול של ילדים למות ממחלות שקשורות במערכת הרבייה נמוך.
המחקר, שנערך על ידי פרופ' אורלי מנור, ראש ביה"ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ע"ש בראון של האוניברסיטה העברית והדסה, בשיתוף ד"ר דינה יפה מבית הספר ופרופ' צבי אייזנבך מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, בחן את הקשר בין ולדנות לתמותה על ידי ניתוח נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על האוכלוסייה היהודית בישראל בשנת 1995 ונתוני פטירה עד סוף 2004. הניתוח נעשה על נתוני התמותה של כ-71,000 גברים וכ-63,000 נשים נשואים שהיו בתחילת המעקב בגיל 45 לפחות. התוצאות העלו כי בתקופה שנבדקה נפטרו כ-13,000 גברים וכ-6,000 נשים. השפעתם של משתנים כמו גיל, מוצא, השכלה וגודל דירה נוטרלה בעיבודים .
התוצאות הראו קשר בצורת U בין מספר ילדים והסיכון לתמותה בקרב ההורים. מהנתונים עולה כי הורים למספר נמוך מאוד או גבוה מאוד של ילדים הם בעלי סיכון גבוה יותר למות בגיל מוקדם יותר בהשוואה לאלו עם מספר בינוני של ילדים. ניתוח סיבות המוות העלה כי בקרב גברים ונשים קיים קשר בצורת U בין מספר הילדים והסיכון לתמותה ממחלות לב. כלומר, אנשים חשוכי ילדים או הורים עם ילד אחד, והורים עם מספר גבוה במיוחד של ילדים – 7 ילדים ומעלה – הם בעלי סיכון גבוה יותר למות ממחלות לב בהשוואה לאלו עם מספר בינוני של ילדים.
המחקר, שהוצג באחרונה בכינוס לציון 50 שנה להענקת תוארים בבריאות הציבור ופורסם בכתב העת Maternal and Child Health Journal, מצא גם כי בקרב נשים מבוגרות, התמותה מסרטן הקשור למערכת הרבייה – כמו סרטן השד, הרחם והשחלות – יורדת עם העלייה במספר הילדים. הסיכון לתמותה מסרטן זה בקרב נשים שילדו שמונה ילדים או יותר, היה חמישית מזה של נשים שילדו רק שני ילדים.
"הממצאים מראים כי מנגנונים ביולוגים ופסיכו-חברתיים משחקים תפקיד בקשר בין ולדנות לתמותה", אומרת פרופ' מנור. "הממצאים הדומים בקרב גברים ונשים לגבי הקשר בין מספר ילדים ותמותה ממחלות לב מצביעה על מעורבות, לפחות חלקית, של מנגנונים פסיכו-חברתיים". בין המנגנונים הביולוגים ניתן למנות השפעות הורמונליות ומאפיינים גנטיים. המנגנונים-הפסיכו-חברתיים כוללים הגדלת הרשת והתמיכה החברתית עם הגדלת מספר הילדים אך גם הגדלת רמת הדחק הכרוכה בדאגה למספר גדול של ילדים.
החוקרים מסייגים את הממצאים באומרם כי אנשים המאופיינים ברמת בריאות גופנית ונפשית טובה יותר הם בעלי סיכוי גבוה יותר מלכתחילה להיות הורים, ומציינים כי הורים למעט או להרבה ילדים צריכים לשים לב יותר לבריאותם.
