הסברים והמלצות מאת ד"ר דני לוטן, מנהל מרפאת חרדה במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים וד"ר נינה גיא מנהלת אישפוז יום פסיכיאטרי מהמרכז הרפואי קפלן ברחובות.
ד"ר גיא מסבירה שפחד זו תגובה בהחלט נורמלית בחיים. "מותר לפחד, מה שלא נורמלי זו החרדה".
איך מזהים חרדה בקרב ילדים ומבוגרים כאחד?
ד"ר גיא: "הסימפטומים נעים על שני קצוות של התנהגות. ניתן למצוא התנהגות של אי שקט, התרוצצות, גריית יתר, הפרעות השינה, בכי ללא סיבה ואת הקצה השני, הסתגרות, קיפאון של ממש ללא יכולת לתפקד, בעיקר במבוגרים, כשאצלם ניתן גם למצוא סממנים פיזיולוגיים כמו דפיקות לב מואצות, וזיעה בכל הגוף. במצב כזה יש לעתים, התנתקות מהמציאות, כי זו דרך ההתמודדות איתה, פשוט להתנתק".
מה לעשות?
ד"ר לוטן: "להסביר לילדים את המצב: לתת מידע מסודר ומאורגן גם לילדים קטנים. עצם הדיבור מכניס תחושה של שליטה והבנה לגבי המצב. לא להסס להסביר לילדים מה כרגע ידוע על המצב ומה חושבים לגבי מה שצפוי בימים הקרובים. ברגע שהילד קולט שההורה פתוח לשיחה ומסביר לו בשקט את הדברים הוא מרגיש בטוח להעלות קשיים ושאלות. חשוב להקשיב לשאלות ולענות להם בסבלנות, עצם העלאת השאלות על ידי הילדים מאפשרת לילד לשחרר את המועקות ולדבר על הדברים הכי מפחידים לגביו".
לא להבטיח שאין שום סכנה במסגרת מתן המידע, לא מומלץ לומר שאין שום סכנה או שבטוח במאה אחוזים שהכל יהיה בסדר, אלא לשדר שכל הפעולות האחראיות שנדרשות מהמצב נעשו, שגורמי הביטחון מטפלים ומחליטים בצורה שקולה וכך גם ההורים – מקשיבים להוראות ומחליטים איך להתנהג בצורה השקולה והאחראית ביותר. אם הילד חרד במיוחד – לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף, כי זה יכול לגרום ללחץ נוסף. יש פשוט להסביר שכרגע כולם בלחץ, זה בסדר ונורמלי ושהסכנות מטופלות ונבדקות כל הזמן ע"י ההורים והגורמים המתאימים.
ד"ר גיא: "לדובב את החרד, גם ילדים וגם מבוגרים. חשוב לתת להם להסביר ממה הם חרדים בדיוק, לבדוק שהחרדה לא קיצונית עד כדי כך שיש ניתוק מן המציאות. ברגע שמתחילים לדבר על המצב, מפסיקים את ההתנהגות הלא מתפקדת והחרדה פוחתת".
"חשוב לציין, שבילדים הדיבוב לא תמיד מצליח כי ילדים לא תמיד מצליחים לבטא עצמם בדיוק ולהסביר מה הם מרגישים, במקרה כזה כדאי לנסות לשחק איתם. באמצעות משחק,הם יוכלו להתמודד ולהסביר את הרגשות שלהם".
איך לעזור?
ד"ר לוטן: "ליזום פעילות עם הילדים: חשוב לאפשר הסחת דעת מהמצב ע"י משחקים, סרטים, תשבצים וכל דבר דומה. כמו כן חשוב לארגן פעולות שגרה – להכין ארוחות יחד, ולעשות כמה שיותר פעולות יחד בתוך המשפחה (לסדר אלבומים, לשחק מונופול וכדומה).
לנשום באופן מרגיע: ברמה הגופנית, כשילד נכנס ללחץ, חשוב ללמד אותו לנשום באופן מרגיע. הנשימה הנכונה במצב חרדה היא נשימה שבה מוציאים יותר אויר ממה שמכניסים. עושים זאת באופן הבא: שואפים וסופרים עד 2 או 3 ואז נושפים תוך ספירה עד 4 או 5. נשימות כאלה מאוד מרגיעות ואם חוזרים עליהן 5-10 פעמים הן מורידות לחץ. תרגיל נוסף – בזמן לחץ כיווץ של האגרופים וספירה עד 4 ואז שחרור שלהן במשך 4 פעמים – מביא לתחושת שחרור והורדת לחץ".
באופן כללי חשוב להדגיש כי תחושות הלחץ הן נורמליות למצב, וכאשר אנחנו כהורים משדרים בטחון ושליטה לצד המתח והדריכות רוב הילדים יקבלו זאת בהבנה.
ואם החרדה לא מפסיקה?
ד"ר גיא: "אם האדם ממשיך להיות חרד בצורה קיצונית, נמצא במצב של קיפאון ואדישות, כלומר מנותק מן המציאות, או במצב ההפוך של עצבנות יתר, ככדאי לגשת לקבלת עזרה רפואית.
חשוב לזכור, שלמרות שאנחנו נמצאים במצב של לחימה, חשוב להמשיך את השגרה ככל שניתן. באזורנו, יש מצב של רגיעה, ובתקווה שיימשך כך. לכן חשוב להסביר את המצב, אבל גם להרגיע.
וחשוב לא פחות, להשתדל לצרוך פחות חדשות למרות הרצון האינסופי לדעת מה קורה, לא להיות כל היום עם הטלוויזיה פתוחה על החדשות, כי זה מה שמכניס את האנשים, בעיקר את הילדים, לחרדה".
