מאת: שרון קלינה
מטרת המחקר
לחקור את התבססות שנת הלילה המוסדרת אצל פעוטות במשך השנה הראשונה לחייהם, לקבוע מתי הפעוטות ישנים לראשונה בין 24:00 לבין 05:00 (קריטריון ראשון(, במשך שמונה שעות (קריטריון שני), ובין השעות 22:00 ל 6:00 (קריטריון שלישי).
שיטת המחקר
במחקר השתתפו הורים ל-75 פעוטות המראים התפתחות טיפוסית רשמו יומני שינה במשך שישה ימים בכל חודש, במשך 12 חודשים. דיוק דיווחי ההורים הוערך באמצעות שימוש בוידאוסומנוגרפיה.
תוצאות המחקר
שינה מוסדרת החלה להתפתח בגיל חודש עד 4 חודשים. בגיל זה התינוקות ישנים 3 שעות ברציפות. לאחר מכן
בגיל חמישה חודשים מחצית מהתינוקות ישנים מהשעה 10 בערב עד 6 בבוקר. מחצית מהתינוקות ישנו כבר בגיל 3 חודשים מחצות עד 5 בבוקר. ובגיל ארבעה חודשים ישנו 8 שעות רצוף.בגיל שנה 75% מהתינוקות ישנו לילה שלם של 8 שעות.
דפוסי שינה/עירות בפעוטות מתבססים כבר מן הלידה ולאורך שנת החיים הראשונה. המטרה ההתפתחותית של שנת לילה מושגת כשהשינה מתחלפת מקטעים רבים ושווים המתפרסים על היום כולו אחרי הלידה לשינה רצופה ללא הפרעות במשך הלילה. חוסר היכולת של פעוט לישון במשך הלילה, בדרך כלל בצמוד לשעות השינה של הוריו הוא גורם המדאיג הורים רבים.
הגדרת המושג שינה לאורך הלילה היא מאתגרת. מדידות פוליסומנוגרפיות יותירו מקום לשימוש במושגי פרקי הזמן שעברו במשך מצבי שינה מוגדרים, אך מדידות כאלה אינן נגישות לרוב ההורים או המטפלים. הגדרות חילופיות מוצגות במושגים של הדברים שיכולים להימדד על ידי הורים, ובדרך כלל כוללות זיהוי פרקי זמן שבהם הפעוט נחשב ישן, מאחר שלא ידוע כי הוא ער.
מאחר שגירויים המזוהים עם שנת חלום נפוצים בשנת הפעוט, שנת לילה על פי ההגדרה הזאת כוללת גידול במשך פרקי השינה על ידי פיתוח היכולת לחזור לישון (הרגעה עצמית) לאחר הגירוי. באופן מעשי, ההגדרה צריכה לבדוק האם משך שנת הפעוט הוא בתיאום לשנת הוריו, והאם הפעוט מתרגל לישון בזמנים הנוחים למשפחתו, והאם הוא ממשיך לישון כשבני משפחתו ישנים.
עד כה, מגוון של הגדרות ומידות היה בשימוש. החוקרים מור ואקו הגדירו שנת לילה כשינה בין השעות 24:00 ל-5:00. גישה זאת נותרה בשימוש למרות שלא ניתנה סיבה לבחירת פרק הזמן. גישה שונה מנסה לקבוע את פרק הזמן הארוך ביותר של שינה בוויסות עצמי, המאופיינת על ידי שילוב של שינה ממושכת, עירות שקטה וחזרה עצמית למצב שינה (LSRSP).
הבנת ההתפתחות בויסות עצמי של שנת פעוטות ובשינה לאורך הלילה דורשת קריטריון בעל תוקף התפתחותי, המשקף את היכולות הפסיכולוגיות של הפעוט לשינה ממושכת וכן את היכולת ההתנהגותית לויסות שינה. יתרה מכך, הקריטריון דורש תוקף חברתי הכולל גם את תחילת והתארכות ה-LSRSP וכן התאמה בין שנת הפעוט לשנת ההורים. במחקר הזה השוו בין הקריטריון הישן לחדש. לכן חקרו את הויסות העצמי של שנת לילה בפעוטות במשך שנת החיים הראשונה כדי למדוד שינויים התפתחותיים במשך ה-LSRPS בכל חודש, החוקרים מדדו שינויים התפתחותיים בזמן התחלת ה-LSRSP וכן השתמשו בקריטריון השלישי לשנת לילה כדי לקבוע את הגילאים שבהם הפעוטות עונים על הקריטריונים השונים, וכן את והגילאים שבהם הסיכויים לכך הם הגבוהים ביותר, וערכו השוואה ביכולת של פעוטות לענות על הקריטריונים ואת הגיל שבו רוב הפעוטות אכן עונים עליהם.
