לקוח מאתר האינטרנט של "שרותי בריאות כללית" http://www.miok.co.il/
נכתב, נערך ותורגם ע"י מערכת החדשות של אתר "שרותי בריאות כללית"
American Journal of Psychiatry, June 2006
מחקר חדש מצא שאלימות מילולית של הורים נגד ילדים עלולה לגרום בעיות פסיכיאטריות בהמשך החיים יותר מאשר אלימות פיזית.
"אסור שאנשים שיש להם עניין בבריאותם של ילדים מוזנחים יפחיתו בחשיבות של התוצאות של אלימות מילולית", כתבו ד"ר מרטין טייכר ועמיתיו, מבי"ס לרפואה באוניברטיסת הרווארד בבוסטון, בגיליון מחודש יוני של עיתון הרפואי of Journal American Psychiatry הם מוסיפים גם "יש צורך לתת תשומת לב רבה לסוגים שונים של חוויות קשות שהילד נחשף להן, מכיוון שזה עלול להיות יותר קריטי מאשר סוג ספציפי של אלימות".
רק מעט נבדק בנושא ההשפעות ארוכות הטווח של סבל מאלימות מילולית, כשהמחקר התמקד בעיקר דווקא על אלימות פיזית ואלימות במשפחה, מציינים ד"ר טייכר ועמיתיו. כדי לבדוק את ההשפעה של אלימות מילולית בלבד ולהשוות אותה לתוצאות של סוגים אחרים של אלימות, החוקרים אספו מידע על התסמינים הפסיכיאטריים והחשיפה לאלימות בקרב 554 צעירים, שגויסו למחקר בעזרת פרסומות.
החוקרים בדקו את התסמינים של תופעה שנקראת "אי שקט, או גירוי יתר לימבי", שכוללת הזיות קצרות והפרעות ראיה. התסמינים האלה, שדומים למה שחווים חולי אפילפסיה במהלך פרכוס, מושפעים "דרמטית" מחשיפה של הנשאל לאלימות, לדברי החוקרים.
ד"ר טייכר ועמיתיו בדקו גם את המצב של הינתקות (דיסוסיאציה), בו האדם מצמצם את תשומת לבו, כדי לבלום היבטים אחרים של החוויה. הצמצום יכול לנוע מחלומות בהקיץ עד שכחה סלקטיבית (זוכרים רק דברים מסוימים ולא זוכרים תכנים קשים).
הצוות חילק את האלימות לחמישה סוגים: אלימות רגשית בלבד (שיכולה לכלול גם אלימות מילולית וגם נוכחות באירועים בהם מפעילים אלימות על אחרים), אלימות מינית בלבד, אלימות פיזית בלבד, חשיפה לשני סוגי אלימות או לשלושה סוגי אלימות.
ההשפעה של החשיפה לאלימות מילולית בלבד על התסמינים הפסיכיאטרים הייתה זהה לזו של אלימות מינית בלבד או אלימות פיזית בלבד, מצאו החוקרים. למעשה, אלימות רגשית הייתה השפעה חזקה יותר על התסמינים של הינתקות מאשר אלימות פיזית או מינית, בעוד שאלה שנחשפו הן לאלימות מילולית וגם נכחו באירועים של אלימות במשפחה, סבלו יותר מהינתקות בהשוואה לאלה שהיו חשופים לאלימות מינית במשפחה.
התסמינים הפסיכיאטריים גברו עם ככול שעלה מספר סוגי האלימות שהאדם נחשף להם. בין אלה שהשתתפו במחקר וחוו התעללות, 59% סבלו מיותר מסוג אחד של אלימות, ציינו החוקרים.
"הממצאים האלה מעלים את האפשרות שחשיפה לתוקפנות מילולית עלולה להוות גורם עקה (לחץ) שמשפיע על ההתפתחות של אזורים רגישים מסוימים במוח באנשים שנמצאים מלכתחילה בסיכון לפתח הפרעות כאלה, מה שגורם לבעיות פסיכיאטריות", כותבים החוקרים.
בעוד שאלימות מילולית לא נחשבת אירוע שעלול לגרום לתסמונת בתר חבלתית (תסמונת פוסט-טראומטית) לפי ההגדרות הרפואיות, החוקרים כותבים: "אנו תמהים, בעיקר בילדים, אם איומים לשלמות הנפשית ותחושת האני עלולים גם הם להיות טראומטיים".
ד"ר גבעון: אחד מכל 4 או 5 ילדים נחשף לאלימות מסוג כלשהו, ולעתים קרובות ליותר מסוג אחד של אלימות. אלימות מילולית לא "נחשבת" בד"כ. רובנו סבורים שדברים שנאמרים חולפים עם הרוח, ומסתבר שלא כך הדבר. גם מבוגרים שומרים בלב דברים קשים שנאמרו להם, לא כל שכן ילדים ומסתבר שכמו שלשון רכה תשבר גרם, כך גם מלים קשות
משאירות רישום בלתי נמחק במוחם ובנפשם של ילדים רכים. מכאן שצדקו חז"ל: מילה בסלע,שתיקה בתרי.
