האם דרך ההתמודדות של אנשים עם מצבי מתח ולחץ קשורה גם בגֶנים שלהם? והאם לגֶנים שונים השפעה שונה על גברים ועל נשים? מחקר שנערך במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית מצביע על כך שהתשובה לשתי השאלות האלו היא חיובית.
יש אנשים המפגינים יכולת הסתגלות מהירה למצבים מלחיצים, בעוד אחרים מגיבים בחרדה גדולה שעלולה לגרום להם להפרעות פיזיות ונפשיות. מחקרים רבים הראו כי הדרך בה המוח והגוף מגיבים ומתאימים עצמם למצבי מתח קיצוניים היא קריטית לבריאות. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי שיצא לאחרונה טוען כי ב-20 השנים הקרובות מתח יהיה גורם התמותה מספר שתיים ברחבי העולם.
"נהוג לחשוב כי לקוד הגנטי תפקיד מרכזי בעיצוב התגובות השונות של האדם למצבי מתח" אומר פרופ' ריצ'ארד אבשטיין שערך את המחקר במעבדתו שבבית החולים הרצוג בירושלים יחד עם תלמיד המחקר עידן שלו וד"ר מרשה קייטס מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. חוקרים מעריכים כי גורם התורשה קובע ב-62% את רמת הורמון המתח (הקורטיזול) בגוף. אולם עד כה רק מחקרים ספורים תיעדו את התפקיד של וריאנטים של גנים ספציפיים על התגובות של אנשים במצבי מתח.
במאמץ לחשוף את הבסיס הגנטי להתמודדות עם מתח ערכו החוקרים מהאוניברסיטה העברית ניסוי מעבדה חברתי שבו הציבו את המשתתפים בפני סיטואציות ומבחנים מלחיצים שנועדו להכניסם למתח. בניסוי בדקו החוקרים את רמת הקורטיזול בבלוטת הרוק בקרב כ-100 סטודנטים. לצורך כך נעזרו החוקרים במבחן שפותח בגרמניה המודד שינויים בהורמון הקורטיזול ומאפשר לחוקרים להעריך את התגובה הגופנית למצבי מתח משתנים.
בניסוי התבקשו הסטודנטים לשחק תפקיד של מרואיין בראיון עבודה שלרשותו חמש דקות בלבד לשכנע את המראיין לקבלו לתפקיד. הראיון התבצע מול מיקרופון ומצלמה ובפני שלושה שופטים חמורי סבר. בשלב השני של הניסוי התבקשו המשתתפים לספור לאחור בקול רם מ-1,687 בכפולות של 13, במהירות ובדיוק האפשרי. במקרה שהמשתתף טעה הוא התבקש להתחיל את הספירה מחדש.
בנוסף למדידת רמת הקורטיזול, נלקחו מהמשתתפים דוגמיות של רוק כדי לאפיין את הגֶן BDNF (גורם נוירוטרופי שמופק מהמוח). גן זה מעורב בגירוי הצמיחה וההתבדלות של תאי המוח. מחקרים שנעשו על בעלי חיים הראו כיצד במצבי מתח ולחץ קיצוניים מופחת הביטוי של גן זה בגוף וכיצד הוא חוזר לרמותיו המקוריות באמצעות תרופה נוגדת דיכאון.
מתוצאות המחקר, שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת Psychoneuroendocrinology, עולה כי אצל גברים נושאי וריאנט מסוים של הגן ( Val/Valלעומת Val/Met) נמדדו רמות גבוהות יותר של קורטיזול ולכן הם גם הראו תגובה חריפה יותר למתח חברתי. באופן מפתיע, בקרב נשים שנשאו את אותו וריאנט נמדדו רמות נמוכות יותר של קורטיזול. לאור התוצאות, ניתן לומר כי בסך הכל הגברים הפגינו מתח רב יותר בניסוי מאשר הנשים.
"המחקר מדגים את החשיבות של מיפוי המערך הגנטי של הפרט בפתרון הבחנות הקשורות להבדלים בין המינים" אומר פרופ' אבשטיין. הוא מוסיף כי "המחקר תורם גם לתובנות חדשות לגבי כיצד דיכאון ומחלות פסיכו-נוירולוגיות אחרות יכולות לנבוע משילוב של חיים מלאי מתח וגורמים גנטיים". לסיכום טוענים החוקרים כי המחקר מצביע על כך שנשים עם גן BDNF בגרסת Val/Met וגברים בגרסת Val/Val עשויים להיות פגיעים במיוחד למתח חברתי.
