נתונים נשיים בישראל לרגל יום האישה

מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

מספר הנשים והגברים

בסוף 2005 חיו בישראל 2,572,200 נשים  ו- 2,437,800 גברים בני 15 ומעלה,  יחס של 106 נשים ל-100 גברים.

מספר הבנים הנולדים בכל שנה גדול ממספר הבנות, ולכן בקרב הצעירים קיים עודף זכרים על נקבות. מגיל 35 והלאה יחס המינים מתהפך , יש עודף של נשים על גברים.  עודף זה הולך וגדל עם העלייה בגיל, עקב תוחלת החיים הגבוהה יותר של הנשים (82.3).

 

פנויות ופנויים

אחוז הפנויות (רווקות, גרושות ואלמנות) בקרב כלל האוכלוסייה ובקרב ה"יהודים והאחרים" מגיל 17 עד 34 נמוך מאחוז הפנויים . לאחר גיל זה המגמה מתהפכת ואחוז הפנויות גבוה מאחוז הפנויים, כאשר הפער הולך וגדל עם העלייה בגיל. בקרב הערבים היחס משתנה להיות לטובת הנשים כבר בגיל 31 ואילך.

 

אמהות לילדים

בשנת 2005 כ-923 אלף נשים (לא כולל גרות במוסדות, בקיבוצים ומחוץ לישובים) היו אמהות לילדים עד גיל 17. כ-10% מהן עמדו בראש משפחות חד-הוריות. כ-% 60 מהאמהות החד-הוריות הן גרושות, 12%-אלמנות, 13%-רווקות ו-15% נשואות החיות בנפרד מבעליהן. אחוז גבוה יותר מהנשים הערביות הן אמהות לילדים עד גיל 17, בהשוואה לנשים היהודיות (כ-50% לעומת 35%). בין האמהות היהודיות אחוז גבוה יותר עומדות בראש משפחות חד-הוריות בהשוואה לאמהות הערבית (כ-11% ו-4% בהתאמה).

 

נישואין

בישראל, הגיל הממוצע בנישואין ראשונים נמצא בעלייה רצופה מאז שנות ה- 70. בשנת 1970 הגיל הממוצע בנישואין ראשונים של האישה הישראלית היה 21.7, וב- 2004- 24.5 (נמוך מזה של הנשים באירופה כ -28 שנים). בנישואין ראשונים, נשים יהודיות מבוגרות בכ- 3 שנים וחצי בממוצע מנשים מוסלמיות ודרוזיות, ובכשנה מנשים נוצריות. משנת 1970 ואילך השינוי הגדול ביותר בגיל הממוצע בנישואין ראשונים היה בקרב היהודיות (עלייה של 3.6 שנים) והקטן ביותר בקרב המוסלמיות (עלייה של 1.7 שנים).

 

ילודה

כ-139.9 אלף נשים ילדו במהלך שנת 2005, בכ-1% פחות בהשוואה לשנת 2004.

בישראל מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 2.8 (כמעט כפול ממספר הילדים שאישה אירופאית צפויה ללדת -1.5).

לכשליש (31.1%) מהנשים שילדו בשנת 2005 הייתה זו הלידה הראשונה, בדומה לשנת 2004 (31.4%). בשנת 2005 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 26.6 (גבוה מגילן של נשים תושבות מזרח אירופה כדוגמת ארמניה 22.5, רומניה 24.6 ובולגריה 24.8, אך נמוך מגיל הנשים ממערב אירופה -בריטניה 27.5, הולנד 29.4 וגרמניה 29.7).

 

השכלה

בשנת 2006 ל-14.5% מכלל הנשים בנות 18 ומעלה היה תואר ראשון, לעומת 11.9% מכלל הגברים בני 18 ומעלה.

ל-7.9% מהנשים היה תואר שני, לעומת 7.7% מהגברים, ול-0.7% מהנשים היה תואר שלישי לעומת 1.2%מהגברים. ל-24.1% מהנשים תעודת הבגרות הייתה תעודת ההשכלה הגבוהה ביותר אותן קיבלו, לעומת 21.3% מהגברים. 15.1% מהנשים בנות 18 ומעלה סיימו בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות, לעומת 20.1% מהגברים.

4.0% מהנשים בנות 18 ומעלה לא למדו כלל, לעומת 1.8% מהגברים.

 

עבודה

שיעור ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל ממשיך לעלות בהתמדה והגיע בשנת 2006 ל-50.4% (45.6% ב-1996), לעומת 61.1% בקרב הגברים בישראל.

אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכלל כוח העבודה ירד מ-9.5% ב-2005 ל-9.0% ב-2006. הפער בין נשים לגברים הצטמצם אולם הוא עדיין גבוה – אחוז הגברים הבלתי מועסקים בשנת 2006 ירד ל-7.9% (לעומת 8.5% ב-2005).

61.5% מכלל המועסקות בשנת 2006 עבדו בדרך כלל עבודה מלאה, ו-38.3% עבדו בעבודה חלקית.

 

הנשים ממשיכות להתרכז במשלחי יד נשיים מסורתיים המאופיינים בשכר עבודה נמוך.כמו בעבר גם בשנת 2006, כמחצית מהנשים מועסקות בששה משלחי היד עיקריים: "מטפלים", "עובדי הוראה בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים ומדריכים חברתיים", "עובדי מזכירות", "פקידים אחרים", "מוכרים זבנים ודוגמנים" ו"עובדי ניקיון במבנים, עובדי מטבח ועובדי מכבסות", בכולם, מהוות הנשים למעלה מ-70% מהמועסקים במשלח היד. יצוין  שאחוז זהה מן המועסקות נמצא באותם ששה משלחי היד ,גם אם בסדר פנימי שונה, החל ב 1988 ועד 2006.

זאת ועוד, מבין עובדי פקידות 75% הן נשים, ומבין סוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים 55% הן נשים, במשלח יד אקדמי מגיע אחוז הנשים ל- 49% ומבין המנהלים 29% בלבד הן נשים.

80.5 אלף נשים עבדו בהיי-טק ב-2006 והן מהוות 32.9% מכלל המועסקים בהיי טק.

 

91% מהנשים המועסקות הן שכירות ו-7% הן עצמאיות, מעבידות או חברות קאופרטיב, 83% מהגברים המועסקים הם שכירים ו-16% הם עצמאים, מעבידים או חברי קואפרטיב.

 

בריאות

בשנת 2005 תוחלת החיים של הנשים בישראל הייתה 82.3 שנים ושל הגברים 78.3 שנים. תוחלת החיים של נשים יהודיות הייתה 82.6 שנים ושל נשים ערביות – 78.7.

 

הכנסות

בשנת 2005, ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר הייתה 8,575 ₪ ושל אישה 5,419 ₪ לחודש. כלומר, הכנסת אישה הייתה 63% מהכנסת גבר.

חלק מהפער בהכנסה החודשית מוסבר על ידי העובדה שנשים עובדות פחות שעות בחודש בממוצע מגברים.

 

פער גבוה בהכנסה ברוטו לשעת עבודה בין נשים לגברים, קיים ב"בעלי משלח יד אקדמי". גבר "בעל משלח יד אקדמי" הרוויח בשנת 2005  74.2 ₪ לשעת עבודה לעומת 57.4 ₪ לשעה שהרוויחה אישה "בעלת משלח יד אקדמי" (הכנסת האישה מהווה 77% מהכנסות הגבר). הפער הקטן ביותר בהכנסה ברוטו לשעת עבודה קיים במשלח יד "עובדים בלתי מקצועיים" גבר במשלח יד זה הרוויח 24.9 ₪ לשעת עבודה לעומת 21.3 ₪ לשעת עבודה של אישה ( הכנסת האישה מהווה 86% מהכנסת הגבר).

 

פשיעה

נשים מהוות 10% מכלל העבריינים – 12% באוכלוסייתה יהודים ואחרים ו-5% באוכלוסייה הערבית.

בעבירות מרמה חלקן היחסי של הנשים הוא 18% – החלק היחסי הגבוה ביותר מבין כל סוגי העבירות.

 

שביעות רצון

נתונים מתוך ה"סקר החברתי"- 2005

81% מהנשים בישראל דיווחו כי הן מרוצות מחייהן, 48% מרוצות ממצבן הכלכלי, 52% מהגברים.

שביעות רצון מעבודה והכנסה: נשים מרוצות יותר מהעבודה אך פחות מההכנסה. 86% מהמועסקות מרוצות מעבודתן לעומת 81% מהגברים.47% מהנשים המועסקות מרוצות מההכנסה מעבודה לעומת 53% מהגברים.