יש לי אובססיית מצעים. פעם עבדתי מעל חנות כיתן והייתי מוצאת את עצמי מבקרת בחנות לפני העבודה, בהפסקת הצהרים ובדרך הביתה. אני אוהבת מצעים. סטים. כשהחצי ואני הכרנו, זכור לי שהזדעזתי משילוב המצעים שלו. כרית בצבע אחד, סדין בהדפס לא קשור, שמיכה בלי ציפה (!). הוא מצידו לא הבין למה יש לי ערימות של מצעים בארון ומתי בדיוק אני מספיקה להשתמש בהם. הסברתי לו שהכיף בהרבה מצעים הוא שתמיד זה מרגיש כמו חדש.. בעיקר אי אוהבת את מצעי הכותנה סאטן, הם הכי נעימים ולא מתקמטים. את האובססיה הזו החלטתי להוריש לנסיכה בעל כורחה. אני מחליפה לה מצעים כמו גרביים, תמיד חייב להיות סט, ורצוי לא ורוד. די עם הורוד. אני מתעקשת לקנות לה בגדים בכל הצבעים רק לא ורוד. וכך גם מצעים. לרוב אני קונה סדינים מצוינים ב 10 ₪ אבל בחורף צריך כבר להשקיע יותר ולקנות מצעים חמים, נעימים וכמובן…בסט. אז לחורף השקעתי וקניתי לה סט מצעים של לורה סוויסרה. תמיד פזלתי למצעים ולטקסטיל של לורה סוויסרה כי הם איכותיים ומאוד יפים, אבל מאחר והיה קיץ וכל מה שצריכה הייתה הנסיכה זה סדין ופיקה, לא רציתי להשקיע. חורף זה סיפור אחר, מה גם שלא מצאתי מצעי פלנל שיעברו כביסה בלי להתכווץ או לדהות. המצעים של לורה סוויסרה שאני בחרתי מעוטרים בהדפסים קטנטנים של פו הדוב, הסדין מפוספס בצבעים ירוק ולבן (רק לא ורוד) והם נעימים אחרי כביסה, לא מתקמטים ושומרים על צבעם כמו חדשים. הם לא זולים אבל שווים את ההשקעה. כשאין ברירה וצריך לכבס אני מחליפה בלית ברירה למצעים פשוטים יותר ודואגת ליבשם במהירות האור. החשש הוא שלנסיכה יימאס מהר ושוב תתקוף אותי האובססיה.
הבעיה היא שאחסון בגדים קטנטנים במגירות השידה זה קל, איפה אני אתקע את כל המצעים???
ומי שמכיר כבר את לורה סוויסרה בוודאי התוודע לשמיכות העגלה שלה. שמיכות הקטיפה הרכות המגיעות בשלל צבעים והדפסים, לא משאירות אף כף יד אדישה. שמיכות יש לכולנו והמון, אבל לא כזו..
להשיג בחנויות המתמחות במוצרי תינוקות ברחבי הארץ ובאתר
