לקראת "יום הפג הבינלאומי" מפרסם "הפורום למען הפגים בישראל" דו"ח מקיף על מצב הפגים:
המגמות העיקריות העולות מן הדו"ח:
- מספר לידות הפגים בישראל נמצא בעלייה מתמדת
- תמותת הפגים במגמת עלייה. אין שיפור ממשי באחוזי התחלואה בשנים האחרונות
- מצוקת הפגיות נמשכת: מחסור ברופאים, אחיות ומיטות אשפוז
דו"ח מצב הפגים, המתפרסם לראשונה, מרכז תחתיו את מיגוון ההיבטים בטיפול בפגים, החל מהטיפול הראשוני והמעקב ההתפתחותי שמקבל היילוד, וכלה בתנאים הסוציאליים להם זכאים הפגים ומשפחותיהם, ביניהם: תמיכה כספית מביטוח לאומי, חופשת לידה וכיסוי ביטוחי.
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס: "הנושא בוער בעצמותיי ולצערי, הנתונים אינם מפתיעים. אמנם השנה,
יום הפג הבינלאומי לא יצוין בכנסת בגלל הקדמת הבחירות, אך בכוונתי להמשיך ולפעול ליישום ההבטחות שקיבלנו בשנה שעברה, ובראשן שיפור משמעותי של מערך התשתיות ביחידות הטיפול הנמרץ ליילוד".
לקראת "יום הפג הבינלאומי" ה-4 המצויין בישראל, מתפרסם לראשונה דו"ח מצב הפגים לשנת 2012.
הדו"ח, המתפרסם על ידי "הפורום למען הפגים בישראל", מעניק סקירה השוואתית מקיפה על מצב הפגים בישראל בחמש השנים האחרונות ומצביע על חוסרים רבים הנדרשים למערכת הבריאות לשם הענקת טיפול אופטימלי לפגים.
הדו"ח מתייחס למיגוון ההיבטים והתחומים הקשורים לבריאותם ואיכות חייהם של הפגים ובני משפחותיהם, לרבות רמת התחלואה והתמותה, איכות הטיפול הרפואי והזכויות הסוציאליות שמקבלים הפגים והוריהם. מנתוני הדו"ח עולה כי לצד העלייה המתמשכת במספר לידות הפגים, אין שיפור במגמת העלייה בתחלואה ובתמותה, וכי עדיין נמשך המחסור החמור בכוח אדם מקצועי ובמיטות אשפוז בפגיות.
ממצאי הדו"ח העיקריים:
- מספר לידות הפגים בישראל נמצא בעלייה מתמדת.
- קיים מחסור מתמשך ברופאים, אחיות ומיטות טיפול נמרץ ליילוד, שאינו מותאם למגמת העלייה בילודה[1]: חוסר מיידי בכ-180 רופאי יילודים (ניאונטולוגים) וכ-150 רופאים ומתמחים למחלקות התינוקות הבשלים, וכן חוסר מיידי של 700 אחיות בתחום, 150 מיטות אשפוז (והשלמת תקנים לעוד כ-90 מיטות) ו-32 טורי כוננויות.
- משנת 2008 ועד היום2 – אין שיפור ממשי באחוזי התחלואה של פגים כתוצאה מזיהומים נרכשים. דלקות ריאה הינן הביטוי החמור ביותר של תחלואה בקרב פגים: 1 מתוך 8 פגים חוזרים לאשפוז במהלך 5 השנים הראשונות לחייהם – פי 5 מאשר אצל יילודים רגילים.
- שיעור הזיהומים הנרכשים בפגיות בישראל גבוה בכ-50% יותר מאשר במדינות העולם המערבי.
- משנת 2008 ועד היום[2] – ישנה עלייה במגמת התמותה של הפגים. אחוזי התמותה עלו מ-15.6% ל-18.1% בשנים האחרונות. שיעור התמותה של פגים זעירים (פחות מ 750 גרם) בישראל גבוה אף הוא מהשיעור במערב (פי 2 מבארה"ב למשל).
- ישנה עלייה במספר הפגים שאינם זכאים לתמיכה כספית מלאה מן המוסד לביטוח לאומי. קיים צורך מיידי בתוספת מינימאלית של עוד כ-50,000 ₪ לכל פג (במשקל לידה מתחת ל 1,750 גרם).
- כ-90% (!) מהפגים בישראל אינם זכאים לקבלת מעקב התפתחותי וליווי מקצועי: פגים שנולדו במשקל של מעל 1,500 גרם (ללא קשר לשבוע ההריון) מקבלים עדיין מעקב במסגרת רפואת הילדים הכללית בקהילה, שאינה מספקת מענה מקיף והולם לצורכיהם המיוחדים (המכון להתפתחות הילד, פיזוטרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד).
- כ-80% (!) מהפגים בישראל אינם זכאים לטיפול ראשוני מיטבי, תזונה מותאמת לצורכיהם, ליווי והדרכה מקצועית: פגים שנולדו לאחר השבוע ה-34 להריון מטופלים
במחלקת היילודים הבשלים ומשוחררים לרוב לאחר 48-72 שעות (בשל עומס בפגיות). הם אינם מקבלים העשרה תזונתית, ליווי והדרכה מקצועית המתאימה לפגים.
- אין שיפור משמעותי במספר הפגים הזכאים להגנה מפני וירוס ה-RSV. פגים שנולדו
לאחר השבוע ה-32 להריון (כולל) – אינם זכאים למימון ממשלתי של החיסון, למרות
שסיכוייהם לחלות בוירוס זהים לחלוטין.
- לכל הפגים בישראל אין כיסוי ביטוחי, למרות רצון הורים לשלם על ביטוח באופן פרטי: חברות הביטוח בישראל עדיין מסרבות באופן גורף לבקשות לביטוח פרטי עבור פגים.
פרופ' שאול דולברג, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום: "מגמת העלייה העקבית
בילודה בכלל ובילודת הפגים בפרט, אינה מקבלת עדיין מענה הולם ממערכת הבריאות. הקשר ההדוק בין
יכולות הצוותים הרפואיים לבין שיעורי התחלואה והתמותה של הפגים, כבר הוכח מעבר לכל ספק.
לצערנו, ישנם לא מעט פגים, אשר מקבלים טיפול שאינו מותאם לצורכיהם. יש לא מעט פגים שסובלים מבעיות חירשות, ראייה ואף שיתוק מוחין, מצוקות שילוו אותם לאורך כל חייהם. חלק עיקרי מפגיעות אלה אפשר למנוע על ידי שיפור בתשתיות, במספר הרופאים ובמספר האחיות. יש לנו את הידע והכישורים אך אין לנו את הכלים לטפל בתינוקות אלו".
רומי שחורי, יו"ר עמותת לה"ב וחברה בהנהלת הפורום: "פגים שנולדו לאחר השבוע ה-34 להריון ופגים במשקל לידה של מעל 1.5 ק"ג, אינם מקבלים את רמת התמיכה הממשלתית, הטיפול והמעקב ההולמים את צורכיהם המיוחדים. להיעדר הטיפול המתאים יש השלכות בלתי הפיכות, על התפתחותם ועל ההתמודדות של הוריהם עם החוויה הקשה של לידה טרם זמנה".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר הועדה לזכויות הילד בכנסת ישראל ויו"ר הפורום: "חשוב מאד שלא להוריד את נושא הפגים מסדר היום הציבורי. דו"ח מקיף זה מרכז בתוכו, לראשונה, את כל הנושאים החשובים בטיפול בפגים ובשיפור איכות חייהם והוא חייב להיות כלול בסדרי העדיפויות של הממשלה החדשה. בכוונתי להמשיך ולפעול ליישום ההבטחות שקיבלנו בשנה שעברה, ובראשן שיפור משמעותי של מערך התשתיות ביחידות הטיפול הנמרץ ליילוד (פגיות)".
[1] דו"ח מינהל הרפואה במשרד הבריאות ("בחינת מכלול הבעיות במחלקות לטיפול בילוד (פגיות)", נובמבר 2010) ממליץ על תוספת תקנים של 173 ניאונטולוגים, 700 אחיות, ו-240 מיטות טיפול נמרץ ליילוד. זהו המספר המינימאלי הדרוש לפגיות כדי לאפשר טיפול הולם ליילודים. נכון ל-2012 קיים מחסור של כ-150 רופאים ומתמחים נוספים בכל התחום.
[2] נתוני סוף שנת 2010 (נתונים נאספים ומתפרסמים ע"י מכון גרטנר – שנתיים קדימה) מתייחס לשיעורי תחלואה (כ-25% בממוצע מזיהום בדם וכ-13.6% מזיהומים הגורמים לדלקות ריאה) ותמותה (17.23% בממוצע) שנבדקו רק בקרב פגים שנולדו במשקל לידה מתחת ל-1.5 ק"ג, ואינם מייצגים את כלל אחוזי התמותה של פגים שבהכרח גבוהים יותר.
